ב-2022 העולם גילה מחדש את The Cramps, זה קרה בזכות הריקוד המפורסם בסדרה Wednesday. ג’נה אורטגה, השחקנית שגילמה את וונסדיי אדאמס, יצרה אותו תוך יומיים, ללא שום ניסיון בריקוד. גותיות, מוזרות, מיניות מרומזת ורוקנ’רול ישן – המוזיקה של The Cramps התאימה כמו כפפה ליד של משפחת אדאמס.
הריקוד המוזר הפך לוויראלי ותוך חמישה ימים זינק מספר ההאזנות היומיות בארצות הברית ל-Goo Goo Muck מ-2500 ל-134 אלף – עלייה של יותר מ-5000 אחוז. השיר זכה לחיים חדשים 41 שנה אחרי שיצא, אבל גל ההתעניינות לא לווה אז בהוצאות מחודשות או בפתיחת ארכיון הלהקה.
הקראמפס הוקמו ב-1976 על ידי הצמד לקס אינטריור ופויזן אייווי, שהיו הגרסה הגותית של בוני וקלייד. על הבמה הם הציגו ניגודיות מושלמת – אייווי הגיטריסטית שגרה ריפים מטורפים עם סאונד של סרף-רוק. לועסת מסטיק, עם מבט קשוח וקר של “אל תתעסקו איתי”. לקס היה הסולן המטורלל והמופרע. הכלאה של דרקולה, המפלצת של פרנקנשטיין ואלביס פרסלי. “אילו היה מחזיק שוט”, אמרה עליו מרים לינה המתופפת הראשונה של הלהקה, “הוא היה יכול להיות מאלף אריות”. יותר משהם חיפשו מוזיקאים מנוסים שינגנו איתם בלהקה, הם רצו אאוטסיידרים שילכו עד הסוף עם החזון הטוטאלי שלהם.
בניגוד ללא מעט להקות פאנק שבעטו בעבר, הקראמפס חגגו אותו ולא הסתירו לרגע את האהבה שלהם לשירי רוקנ’רול ישנים. הם נחשבים לאבות הרוחניים של ה-Psychobilly, שילוב של רוקבילי ופאנק-רוק עם השראה מסרטי אימה, קומיקס זול, מדע בדיוני ו-וודו. חברי הלהקה פחות אהבו את ההגדרה Psychobilly, למרות שהם השתמשו בה בתחילת הדרך בפליירים שקידמו את ההופעות.
ב-1 בנובמבר 1976 הקראמפס הופיעו לראשונה במועדון המיתולוגי CBGB בניו יורק. המועדון ששמו הוא ראשי תיבות של Country, Bluegrass, Blues, הפך תוך זמן קצר לחממה של פאנק-רוק ו-New Wave עם הופעות של Television, פטי סמית’, בלונדי, The Ramones ו-Talking Heads. לאחת ההופעות שלהם הגיע המוזיקאי אלכס צ’ילטון מלהקת Big Star, שבאותם ימים חיפש כיוונים מוזיקלים חדשים. אחרי שצ’ילטון שמע את הקאבר שלהם ל-Domino של רוי אורביסון, הוא הזמין אותם להקליט איתו.
באוקטובר 1977, הקראמפס הגיעו לאולפני Ardent בממפיס, קילומטרים ספורים מאולפני Sun המיתולוגים שהזניקו את הקריירות של אמנים כמו אלביס, ג’וני קאש, ג’רי לי לואיס ורוי אורביסון בשנות ה-50. הקראמפס הגיעו לעיר הולדתו של הרוקנ’רול במטרה להקליט סינגל אחד, אבל צ’ילטון שכנע אותם לבצע באולפן את כל השירים שהם יודעים לנגן.
במפפיס הם הקליטו את שני הסינגלים הראשונים שאוגדו בהמשך לאי.פי Gravest Hits, אבל רוב ההקלטות נשארו על המדף במשך שנים. בחודש שעבר, כמעט 50 שנה אחרי, הם יצאו לראשונה באלבום Gravest Gravy. למעשה, התכנון המקורי היה להוציא את האלבום הזה כבר ב-1989 – השירים עברו מיקס, והעטיפה והשם כבר היו מוכנים, אבל מסיבות לא ברורות הוא נגנז.
מאז מותו של לקס ב-2009 לא היה ברור מה יעלה בגורל המורשת של הלהקה. כעת צוות חדש שפועל בשמה של פויזן אייווי, לקח את המושכות לידיים ומבטיח ריליס נוסף ליום חנויות התקליטים הבא. בצוות חבר גם אגדת הפאנק הנרי רולינס, מעריץ של הקראמפס שראה אותם לראשונה בהופעה בגיל 18. רולינס אמר על ההקלטות: “זה היה כמו למצוא את הקבר שמתחת לקבר של תות ענח’ אמון, מבלי ששודדי הקברים נגעו בו”.
לרגל האלבום החדש, גיל מטוס הקדיש תוכנית מיוחדת לתחילת הדרך של The Cramps. לינק להאזנה בתגובות.
